מסע הפחדה

---

המהומה תקשורתית שאנו עדים לה מאז ארז בני סלע את חפציו והחליט שלהישאר מאחורי סורג ובריח 35 שנה אינה הדרך בה הוא מעדיף לבלות את שארית חייו, רק פוגעת בביטחון הציבור, ואף יוצרים פאניקה חסרת תקדים.

לעתים לא ברור מה קודם למה, התקשרות שמעצימה את העניין, או המשטרה, שלא פעם עושה שימוש בתקשורת, שצמאה לכל שביב מידע. מה שניתן לומר הוא, שברגע שהמשטרה חוקרת תחת זרקורי מצלמות הטלוויזיה, היא נתפסת בדחף בעל להט מיוחד לפענח את התעלומה.

בהתחלה ערוץ 2 החליט לשנות את לוח שידוריו ולייחד תוכנית ל"מרדף אחרי בני סלע". חברת "מקסי מדיה" הצטרפה גם לחגיגה, והפיצה
שלטי חוצות בהם היא מבקשת להפוך כל אחד מאתנו לשוטר, תחת הסיסמא "בואו נתפוס אותו יחד", היא מבקשת להפוך כל אחד מאתנו לשוטר.

מי שייכנס לאתר האינטרנט של המשטרה לא יופתע לגלות כי עמוד הבית עבר מתיחת פנים משמעותית, וכעת תמונתו של סלע מעטרת את רובו. מעל התמונה נכתב: "המשימה המרכזית של המשטרה - איתור האסיר הנמלט בני סלע". בריחת אסיר משנה סדרי עולם.

מה לגבי העבודה השוטפת?

נראה כי זר לא יבין זאת, משטרת ישראל, על כל משאביה, עסוקה בטיפול במקרה שעניינו העיקרי, בין השאר, הוא כיסוי מחדליה הקשים, שבשלב זה נחקרים באמצעות ועדה הבדיקה שהקים השר לביטחון פנים, אבי דיכטר.

אם כבר הזכרנו את שמו של דיכטר, כל אזרח מודאג במדינת ישראל יוכל להתכבד לשאול את המיניסטר האם עם בריחתו המתוקשרת של סלע תמה הפשיעה במדינת ישראל? ומה לגבי הפגיעה בשאר עבודתה המשטרה השוטפת ביחידות השונות?

רק לשם מתן דוגמא מקרית. בשנת 2003 נפתחו במשטרת ישראל 765 תיקים בגין מעשי אינוס בכוח או באיומים. לעומת זאת, ב-2004 נפתחו 1,001 תיקים כאלה. 30.85% גדילה. האין בכך בכדי להפוך את רחובותינו לפחות בטוחים, או שרק בכוחו של בני סלע להחדיר בבנותינו פחד מביצוע עבירות, שהיו קיימות לפניו, ועוד יהיו קיימות הרבה אחריו.

משאביה של המשטרה מוגבלים. אין כל ספק שהמצוד אחרי סלע, שיוקרת המשטרה מונחת על כתפיו, פוגעת בביטחון וביצוע עבודת המשטרה באפיקים אחרים. נכון, בני סלע הורשע בכתב אישום הכולל סידרת עבירות מין חמורה במיוחד, וכזה היה גם העונש שבצידן. אך אין סיבה לשנות את אורח חיינו הקודם לבריחתו. לכל היותר, אולי עוד בסוף יעשו על זה סרט.

פורסם לראשונה בתא NRG