סגירת תיקים פליליים- ביטול כתבי אישום - עיכוב הליכים

עקב העומס הרב המוטל על גופי החקירה וההעמדה לדין במדינת ישראל, גופים הסובלים ממצוקת מחסור בכוח אדם, לא פעם קורה שאדם נחקר במשטרה, ממתין מספר שנים, ואינו יודע מה עלה בגורל התיק.

במקרים כגון דא, יש לנהוג בזהירות מרבית, בכדי לא להעיר את "הענק מרבצו",  לעיתים, עצם שליחת מכתב מאת החשוד לבירור מצב התיק, גורמים להנעת גלגלי המערכת ולהגשת כתב אישום.

במידה והתביעה הכללית החליטה לבסוף לגנוז התיק, הרי שישנה משמעות לעילת הגניזה עבור החשוד.
קיימות שלוש עילות לגניזת התיק: "חוסר עניין לציבור", "חוסר ראיות", ו"חוסר אשמה". בעוד שעילת הגניזה חוסר אשמה, מותירה את החשוד במעשה העבירה, נקי ללא רבב, הרי שעילות הגניזה האחרות עדיין מותירות כתם.

משרדנו פועל להגשת ערר על עילת הגניזה, על פי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982, (להלן- החוק) ומבקש את המרתה.

אפשרות אחרת באם גובשה עמדת התביעה הכללית להגשת כתב אישום, משרדנו מייצג את לקוחותיו בהליך "שימוע"הליך זה אינו מתקיים לעיתים תכופות. מטרתו של הליך זה, למנוע את עצם הגשת כתב האישום.
במסגרת הליך "השימוע" יש לתכנן  את אסטרטגית קו ההגנה בזהירות מרבית, מאחר ובנסיון הסניגור לשכנוע התביעה שלא להגיש כתב אישום, עליו לחשוף קמעה, ולפעמים יותר מכך, מקו הגנתו.

לאחר הגשת כתב האישום, קו פעולה נוסף בו ניתן לנקוט במקרים המתאמים לפי החוק , הינו הגשת בקשה לעיכוב ההליכים המשפטים בפני היועץ המשפטי לממשלה. הדבר נקבע, בין השאר, לפי סוג העבירה ונסיבותיו האישות של הנאשם משרדנו מטפל בהגשת בקשות אלו,  ומשמעות קבלתן מבחינה מעשית, היא ביטול כתב האישום. ברם, ליועץ המשפטי לממשלה אפשרות לחדש את ההליכים לאחר מכן תוך פרק זמן הקצוב בחוק לפי סוג העבירה, אולם הדבר קורה לעיתים רחוקות.